הסכמים מסחריים על רקע התפרצות נגיף הקורונה: האם בעקבות משבר הקורונה ניתן להביא לביטולי הסכמים?

בחודשים האחרונים אנו עדים למשבר עולמי רחב היקפים ומתמשך עקב התפרצות נגיף הקורונה. גלי ההדף של המגפה העולמית מכים בחברות מסחריות רבות, אשר בוחנות בימים אלו כיצד והאם ניתן להשתחרר מההסכמים אליהן הן קשורות או לכל הפחות לדחות חלק מהתחייבויותיהן החוזיות על מנת להבטיח את צליחת המשבר באופן שיאפשר את המשך קיומן בסיומו. כך גם אצלנו, מיד לאחר פרסומם של התקנות המגבילות את תנועת האזרחים בישראל (צו בריאות העם - נגיף הקורונה החדש), נדרשו חברות רבות לצמצם פעילותן או גרוע מכך לסגור את שעריהם בפני הקהל הרחב, מה שהוביל לתגובת שרשרת במשק הישראליולגל הפרות של הסכמים שעתיד להציף את בתי המשפט בשאלות משפטיות שלא ידענו קודם לכן.

הכנו עבורכם מספר עקרונות לצורך ניהול הסיכונים בעת משבר נגיף הקורונה:

1. בחינת מכלול ההסכמים

בשלב ראשון יש לבצע ניתוח וזיהוי של סעיפים והוראות מרכזיים בהסכמים הרלוונטיים ודרך ביצועם שעתידים להיות מושפעים מהמצב הנוכחי (מגפת הקורונה). לאחר מכן יש לבצע הערכה של ההשלכות הפוטנציאליות של ההפרות הצפויות ולכך יש להיערך מבעוד מועד. בנוסף, כדאי לאתר אפשרויות לקיומם של דרכים חלופיות לביצוע ההתחייבות החוזית, על-ידי מתן דגש על השאלות והבדיקות הבאות :

• האם ניתן לקיים את ההסכם? (כן/לא)

• האם ניתן לקיים את ההסכם באופן חלקי? (כן/לא)

• האם ניתן לקיים את ההסכם בדרכים חלופיות? (כן/לא)

• מה היקף ההשלכות של מערכת ההסכמים הקשורים בהסכם (מימוש בטוחות, תביעה וכו').

• לערוך בדיקה של התקנות, ההוראות וההנחיות ותחולתן והשפעתן האפשרית על ההסכם.

• לבחון אפשרות להגעה להסכמות עם הצד השני להסכם, בדבר התאמת החוזה למצב הקיים או ביטולו.

• לבחון את האפשרות להרחיב את פוליסת הביטוח לצורך התאמה לסיכונים בקשרעם התפרצות הנגיף.

• לבחון ניהול הליכים משפטיים באופן מיידי - כנגד מפר הפועל באופן חד צדדי, כנגד נושה העומד על ביצוע החיוב בחוסר תום לב, כנגד נושה הדוחה את ביטול ההסכם וכיוצ"ב.

כמו כן, נציע לבדוק אם בהסכם יש התייחסות לסעיפי כוח עליון, סיכול וביטול ההסכם. ככל שאין התייחסות מפורשת בהסכם לסעיפים אלו, ניתן להסתייע בהוראות הדין הכללי, אשר מקנות הגנה לצד המפר במקרה של סיכול ההסכם, דהיינו קיום ההסכם אינו אפשרי בנסיבות כיום או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בעת חתימת ההסכם, ומכאן שישנה הצדקה לא לתבוע מהצד המפר אכיפה או פיצוי בגין הפרת ההסכם.

בימים אלה משרד המשפטים בוחן האם נדרשת התערבות בחקיקה לנוכח ההשלכות המשפטיות של המשבר, לרבות תיקון חקיקתי שיגדיר את הנסיבות ואת הסיבות להיווצרות גורם מסכל בחוזה.

2. ניהול מו"מ והיערכות לניהול הליך משפטי

המלצתנו היא, לנסות ולהגיע לעמק השווה עם הצד השני תוך ראיה רחבה יותר של ההתקשרות המסחרית מנקודת ההפרה הצפויה, ניהול מו"מ נכון תוך הכרה בגודל השעה ובמצוקות ההדדיות נוכח הנסיבות הקיצוניות יחסוך לצדדים זמן וכסף רב על ניהול הליכים משפטיים. ככל שניתן, נציע לצד השני לקיים את ההסכם באופן שונה, כמתחייב מהמצב החדש אליו נקלענו, ההבנות יכולות להתבטא בשינויים והתאמות בהסכמים, כגון דחיית מועדים, פריסת תשלומים וכיוצ"ב.

במידה שהמו"מ הניב פירות והצדדים השכילו לגבש הסכמות, מומלץ לתעד את ההסכמות ולהעלות אותן על הכתב בדמות תוספת להוראות הסכם הרלוונטי ולשמש אסמכתא למקרה של סכסוך משפטי עתידי.

3. פעלו בהתאם לעקרונות הדין

• עיקרון תום-הלב: ניתן במצבים מסוימים לחייב את הצדדים לחוזה לבצע התאמות של החוזה לנסיבות שהשתנו. כפייה על צד לחוזה לקיים את התחייבויותיו באופן שונה ממה שהוסכם בעת כריתת החוזה, היא צעד מרחיק לכת שיש בו כדי לפגוע בחופש החוזים, ועל כן מחייב זהירות רבה. סביר, שלא ניתן יהיה לעשות שימוש בגישת תום-הלב - אם ההתאמה הנדרשת משנה את מהות ההסכם, את תכליתו ואת הגיונו הכלכלי. בתי המשפט ביצעו לא פעם התאמות של חוזים מכוח עיקרון תום-הלב.

• עקרון הקטנת הנזק: על הניזוק להקטין את נזקו. הניזוק נושא בנטל לפעול בכל האמצעים הסבירים כדי להקטין את הנזק שנגרם לו כתוצאה ממעשהו של הצד המפר.

על אף המשבר הכלכלי בעקבות הנגיף, זכרו כי "חוזים יש לקיים" כך שההמלצה הרווחת היא להקפיד על קיום החובות הכלליות החלות על צדדים להסכם, לנהוג תום לב בקיום החוזה ובניסיונות לקיימו בקירוב, לנהל מו"מ עם הצד השני ולא לפעול באופן חד צדדי על מנת למנוע התדיינות מיותרת בבית המשפט.

4. התאמת התקשרויות חוזיות חדשות

כאשר מדובר בחתימת הסכמים חדשים, יש לדאוג לקיומה של תניית "כוח עליון" ברורה ומפורשת, שעשויה למנוע הליכים משפטיים לכן, ישנה חשיבות יתרה להגדיר את ההתחייבויות, ולגדר את הסיכונים, על מנת שלא להגדיל את החשיפה הכספית, ומנגד לא לאפשר לצד שני להשתחרר ממחויבויותיו ללא הצדקה. היות שביחס להתקשרויות חוזיות חדשות התפרצות הנגיף הינה בגדר עובדה ידועה ומכאן שחזקה כי השלכותיה משוקללות על-ידי הצדדים, הרי שיש להתאים את כלל הוראות ההסכם למצב הנוכחי, ולהגדיר באופן מפורש את המקרים הספציפיים שעלולים לסכל את היכולת לקיים את החיובים.

לאור פניות רבות שהגיעו למשרדנו, לפניכם תשובות לשאלות נפוצות בימים אלו:

האם תוכלו להימנע חוקית מתשלום שכירות לעסק בשל הנחיות משרד הבריאות?

בעקרון כן, כל בעלי העסקים, כגון: מסעדות, אולמות, חנויות ואחרים אשר שכרו נכס ומשבר הקורונה מונע מהם כניסת לקוחות לעסק או הגעה למקום העבודה יכולים באופן עקרוני לדרוש מבעל הנכס את ביטול החוזה וזאת מבלי להידרש לפיצויים.

האם תוכלו להימנע חוקית מתשלום שכירות למשרד בשל המצב הכלכלי?

ככל הנראה שלא, וזאת בהנחה שאינכם נמנים עם קבוצת העסקים שיש לסגור בהתאם לתקנות שעת חרום ואין מניעה להגיע למשרד ולעשות בו שימוש בהתאם לנהלים. בהקשר זה יש לציין כי בית המשפט העליון אמנם אפשר הפטור מתשלום דמי שכירות מכוח סעיף 15 לחוק השכירות והשאילה בנסיבות משפטיות המונעות את הגישה למושכר או את השימוש בו, אולם במקרה של מניעת שימוש בגלל אירוע כללי כמו מלחמה או מגיפה, במקרים מסויימים יחולו דיני הסיכול הכלליים, לפי סעיף 18 לחוק החוזים.

האם תוכלו לבטל את האירוע (חתונה/בר מצווה וכו') ולקבל את כספי המקדמה בחזרה?

ככל שמועד האירוע חלף, התשובה העקרונית תהיה כן, פנו למנהל האולם ונסו להגיע איתו להסדר לגבי הביטול, או לקבוע תאריך אחר לאירוע. עמדת המועצה לצרכנות בנושא זה כי יש כאן מצב סיכול חוזה והצרכן רשאי לבטל את החוזה "לאור החשש הכבד של האזרחים מהידבקות, בעיקר של מוזמנים מאוכלוסייה מוחלשת קשישים, בעלי מערכת חיסונית לקויה, המועצה מבקשת מבעלי עסקים לגלות התחשבות וגמישות שיאפשרו לצרכנים לקיים את האירוע או לבטל את העסקה, מבלי לאבד את כל כספם".

האם לאור הנחיות משרד הבריאות ניתן לדחות מועדים בעסקאות יד שנייה? האם רוכשי דירות קבלן יכולים לבטל את ההסכם בטענה שמדד תשומות הבניה יזנק מיד בחודש הבא?

לא.

לסיכום,

נהגו בתום לב איש כלפי רעהו, בפרט בימים אלו.

מומלץ להתייעץ ולתכנן מהלכים באופן מחושב, שיאפשרו לכם לעבור, לפחות בפן הכלכלי-משפטי, את משבר הקורונה במינימום נזקים.

אני פה לרשותכם בכל שאלה,

משה רופא, עו"ד