מנגנוני הגנה מפני עזיבה של מייסד או עובד מפתח בחברה

אחד החששות המרכזיים בחברות הייטק בתחילת דרכן הינו מצב שבו אחד מהמייסדים או עובד בכיר עוזב מוקדם את החברה אך עדיין נשאר עם מניותיו בחברה כך שנוצר מצב שהוא נהנה הן מעליית ערכן של מניות החברה והן יכולת להשפיע על החברה ע"י זכויות הצבעה. מצב זה ניתן למנוע בהסכם הכולל מספר מנגנונים:

רכישה חוזרת (Repurchase Right):

מנגנון זה נקרא גם לעיתים מנגנון הבשלה הפוכה (Reverse Vesting). משמעות המנגנון היא מתן זכות לחברה או לשאר היזמים לרכוש במחיר אפסי או השבת מניותיו של המייסד אשר ביקש לעזוב או פוטר מהחברה לפני שחלף פרק זמן מסויים (לרוב בין שנה לארבע שנים מחתימת הסכם המייסדים או הקמת החברה). מנגנון זה נפוץ וזאת על מנת להבטיח את מחויבות המייסדים לחברה לאורך זמן וכן כדי שהמניות שאותו מייסד השיב לחברה בעזיבתו ישמשו את החברה ויתר המייסדים על מנת להביא מחליף או להגדיל את אחזקותיהם. מנגנון מסוג זה כאלה נדרשים בעיקר ע"י משקיעים על מנת להגן על השקעותיהם בחברות ההייטק (לרוב בסבבי השקעה מוקדמים).

לרכישת המניות ללא תמורה על ידי החברה יש מגבלות בחוק, וככל החברה לא עונה על התנאים הקבועים בחוק אין היא יכולה לרכוש את המניות. נציין כי אחד התנאים שמציב החוק לחברה המבקשת לרכוש את מניותיה הינו שהחברה, בעת רכישת המניות, יכולה לחלק דיבידנדים. מאחר וברוב המקרים של חברות הזנק, בשלב בו נכנס המשקיע ובשלב תקופת ההבשלה אין החברה רווחית, כלומר החברה אינה עומדת בתנאים של חלוקת דיבידנדים, המשמעות היא שהחברה לא יכולה לרוכש את המניות שטרם הבשילו.

משכך, נהוג לקבוע כי מניות שטרם הבשילו הזכות לרכוש את אותן המניות ללא תמורה תהיה של החברה, ובמידה והחברה לא תעמוד בתנאים הקבועים בחוק לרכישת המניות, הזכות תהיה של המשקיע.

היכן מעוגן מנגנון הרכישה החוזרת?

רכישה חוזרת מעוגן בהסכם בין בעלי המניות לרוב כבר בשלב של הסכם המייסדים, לעתים כתנאי בהסכם ההשקעה. הביצוע של מנגנון זה נעשה ע"י עורך דין נאמן אשר פועל לביצוע הרכישה החוזרת במקרים הקבועים בהסכם.

מדוע כדאי שתהיה רכישה חוזרת?

כאשר מייסד פורש מהחברה או גרוע מכך הוא אף מפר את ההסכם עם בעלי המניות ופוגע בחברה, לכן במקרה כזה חשוב שהחברה תמשיך לפעול ביציבות ככל הניתן, ע"י רכישה חוזרת של בעל המניות בצורה אוטומטיתי על מנת שלא תהיה לו כל השפעה בחברה, וזה כולל הפקעת זכותו לקבל החלטות בחברה ולהשתתף בישיבות בעלי המניות והדירקטוריון וכן ביטול זכותו ליהנות מחלוקת דיבידנדים בחברה.

כיצד פועלים בהעדר מנגנון רכישה חוזרת?

מכיוון שמניה היא נכס קנייני והבעלות בה רשומה ברשות התאגידים, כך שבהעדר בהיעדר מנגנון או הסכם מתאים של רכישה חוזרת, לא ניתן לכפות על בעל מניות להשיב או להחזיר את מניותיו לחברה אלא באמצעות החלטה מצד בית המשפט.

מנגנון הבשלת מניות הופכית (Reverse Vesting):

מנגנון זה הינו בעל מטרה דומה למנגנון ההבשלה השגרתי של אופציות בחברות הייטק, אולם בעל סדר פעולות הפוך. קרי, כל המניות ניתנות ליזם ביום הראשון ולחברה זכות לרכוש ממנו את המניות חזרה אם יעזוב. ככל שחולף הזמן החלק שהחברה יכולה לרכוש חזרה הולך וקטן, באופן שמשקף מחד גיסא, את הסרת הסיכון ההדרגתית בעזיבתו של היזם ומאידך גיסא, הטבה ליזם על התמדתו על עבודתו החברה.

ברוב המכריע של המקרים, המגבלה על האחזקות של המייסד היא הדרגתית ופוחתת עם הזמן (למעט חריגים שיפורטו להלן). מדובר בהבשלה הדרגתית של הון המניות על פני תקופות זמן קבועות מראש, כאשר מניות שטרם "השתחררו" ממשיכות להיות כפופות לזכות רכישה (Repurchase) ללא תמורה על ידי המשקיע/ים (לפי חלקם היחסי בחברה). במילים אחרות, הון המניות של המייסד במלואו או בחלקו, כפוף לזכות של המשקיע לרכוש את החלק של המניות שלא השתחרר מהמגבלה, ללא תמורה.

ניתן לקבוע מנגנון לינארי, כלומר הבשלה רבעונית או חודשית על פני שנתיים, או לקבוע מנגנון שאינו לינארי, לדוגמא הבשלה על פני תקופה של שנתיים כאשר מחצית מהמניות משתחרות רק בתום השנה הראשונה (cliff של שנה) ויתרת המניות משתחרות באופן שווה בתום כל רבעון של השנה השנייה.

ניקח לדוגמא מייסד המחזיק ב- 240,000 מניות של החברה.

לצורך הדוגמא נניח שכל אחזקות המייסד נתונות למנגנון הבשלה של שנתיים עם cliff של שנה והבשלה חודשית במהלך השנה השנייה.

בדוגמא הנ"ל המניות של המייסד ישתחררו כך:

בתום השנה הראשונה ישתחררו 120,000 מניות;

ובשנה השנייה ישתחררו 10,000 מניות בתום כל חודש.

מנגנון ה-Holdback

הפך שכיח בשנים האחרונות ומשמש את הרוכשים של החברות, ככלי המאפשר להם למצות את הערך מעסקת הרכישה ולשמר את המייסדים/עובדי המפתח בחברה או בחברה אחרת בקבוצה. בהתאם למנגנון זה, התמורה, כולה או חלקה, המשולמת בגין מכירת מניות המייסדים/עובדי המפתח, בין במזומן ובין במניות של החברה הרוכשת (או חברה הקשורה לה), מופקדת בנאמנות או מוחזקת בידי החברת הרוכשת, למשך תקופה מסוימת, בהתאם להסכם. תמורת ה-Holdback משוחררת למייסדים/עובדי המפתח בהדרגה או בפעימה אחת, בכפוף להמשך העסקתם בחברה או בחברה אחרת בקבוצה. עם זאת, תמורת ה-Holdback תשולם במלואה למייסדים/עובדי המפתח אף אם לא ימשיכו לתת שירות לחברה בעקבות מוות, נכות, פיטוריהם על ידי החברה בנסיבות שאינן עולות לכדי הגדרת "cause" (כגון נסיבות חמורות המוגדרות בהסכם והקשורות למעשה או מחדל של העובד) או התפטרותם בשל סיבות המוגדרות כ"מוצדקות".

לסיכום

מנגנוני הרכישה החוזרת וההבשלה ההופכית הינם משלימם ומשמשים כלי חשוב עבור מקימי חברת סטארט-אפ בכדי ליצור תמרוץ נכון ולהגן על עצמם במקרה של עזיבת מי מהמייסדים ומנגד מנגנון ה-Holdback נועד לשמר את מבנה החברה הנרכשת לפרק זמן מסוים בכדי שהחברה הרוכשת תהנה מפירות הרכישה. מנגנונים אלו נדרשים לרוב ע"י משקיעים כחלק מסיבוב השקעה בחברה. לכן, חשוב להבין את משמעות המנגנונים ודרך ביצוען בהסכם. אנו עומדים לרשותך בכל שאלה.

צור קשר